top of page

PUNEM FACE, Studio 2, Tel aviv, 2013

פגשתי את מאיר סידי לפני שנה, באחת הנסיבות שמזמן בימינו העולם הווירטואלי. אחרי שנודע לו שאני מדבר יידיש, ביקש להפגיש אותי עם בת דודתו בתואנה שגם היא מדברת בשפה זו, אבל לא הייתי מעוניין. רציתי להישאר עם הבחור המסקרן הזה. נפרדנו אחרי שלמדנו לדעת ששנינו בני מזל דגים, ונולדנו בהפרש של תשעה ימים ועשרים שנה. לו מלאו שלושים כעבור שנה, ואני הייתי בן חמישים כמה ימים לפניו.שישה חודשים חלפו. בשהות הבאה שלי בתל אביב, אפשר לנו העולם הווירטואלי לשוב ולהיפגש. באתי לשישה שבועות. מאיר התקשר אלי כל יום ושלח לי סמסים כדי לדרוש בשלומי. בטלפון חזרתי ואמרתי לו מה שאמר, כי כמעט אף פעם לא הבנתי אותו בפעם הראשונה. לא הבנתי מדוע כה קשה לי לתפוש את הערותיו עד שיום אחד הבנתי שאינני היחיד. אבל אהבתי את טיפולו המסור. והתראינו מדי יום ביומו.הוא הזמין אותי אליו. האם היתה זו דירתו של צייר שקבע בה את הסטודיו שלו, או סטודיו שהצייר הפך לאוהל?גיליתי את ציורי ואת הקולאז'ים שלו. הם הדהימו אותי בדמיונם לאקספרסיוניסטים הגרמנים – ארנסט לודוויג קירשנר, אמיל נולדה, קרל שמידט-רוטולף. הפרצופים שלו עוררו אי נוחות, זעזוע בכל הגוף; צבעיו העירו את עיוורון הצבעים שלי באדישותם לקשת.הפרדוקס של מאיר סידי עורר בי סקרנות עצומה. מצד אחד אלימות אצורה ביחס לעולם, ציניות קבועה, ומהצד האחר – יחס רך לזולת. דרך לאהוב את האחר תוך הגדת עצמו???? וכל זה, בתוך אותו רצון להפגיש אותי עם בת דודתו הדוברת יידיש.ז'יל רוזייהתרגום לעברית מצרפתית: בני מר


...לתערוכה הזו יש טעם אחר
אני נזכרת בשיחה עם בנו כלב לפני שנים בה בנו מסביר מה עושה בעיניו אומנות לטובה, אנסה לשחזר את מילותיו
תחושת האותנטיות, כשכל קו או סימן על גבי הפורמט שייך לאדם אחד, יד אחת ויחידה
התחושה שסימנים אלו הם ביטוי ישיר וכנה של האמן
בעבודות של מאיר סידי יש סימנים, עקבות דרך. מאיר לא מנסה לנקות אחריו שאריות צבע או לתקן
יש את הציור ששייך אליו בלבד והתחושה הנפלאה של כנות

אורית חביב

 

 

bottom of page